פקקים מרגישים כמו חלק בלתי נמנע מהחיים, אבל ברחבי העולם יש ערים שהוכיחו אחרת. באמצעות אגרות, נתיבים לאופניים, הסרת חניות ואפילו הריסת כבישים, הן הצליחו לצמצם את התנועה באופן דרמטי. הנה עשר ערים שניצחו את הפקקים.
1. הבירה שגבתה כניסה למרכז: לונדון
מאז 2003 גובה לונדון אגרת גודש יומית מכל מי שנכנס במכונית למרכז העיר בימי חול. בשנה הראשונה ירד הגודש באזור בכ-30 אחוזים והתנועה הנכנסת בכ-15 אחוזים, בעוד מספר הנוסעים באוטובוסים קפץ ב-37 אחוזים.
2. כשאגרה ריקנה את הכביש, והתושבים אמרו כן: שטוקהולם
שטוקהולם השיקה אגרת גודש כניסוי ב-2006 והפכה אותו לקבוע אחרי משאל עם. התנועה החוצה את טבעת המרכז ירדה בכ-22 אחוזים, כ-100 אלף מעברים פחות ביום, ונשארה נמוכה גם כשהאוכלוסייה גדלה ב-10 אחוזים בעשור שלאחר מכן.
3. אוטובוס שמנצח את הפקק: בוגוטה
בוגוטה שבקולומביה פתחה בשנת 2000 את TransMilenio, מערכת אוטובוסים מהירה עם נתיבים ייעודיים ותחנות תשלום מראש, שנותנת שירות בנפח של רכבת תחתית בעלות נמוכה בהרבה. זמן הנסיעה הממוצע של הנוסעים ירד מ-48 ל-31 דקות.
4. העיר ששינתה את כללי התנועה בסוף שבוע אחד: חנט
בשנת 2017 חילקה חנט שבבלגיה את מרכז העיר לאזורים וחסמה מעבר מכוניות דרכו, בתוך סוף שבוע אחד. תוך שנה עלה מספר רוכבי האופניים ב-25 אחוזים והשימוש בתחבורה ציבורית ב-28 אחוזים, ואיכות האוויר השתפרה בכ-18 אחוזים.
5. העיר שהחליפה חניות בספסלים: אוסלו
בין 2017 ל-2019 הסירה אוסלו כ-700 מקומות חניה במרכז והחליפה אותם בשבילי אופניים, ספסלים, ירק וגינות כיס. תנועת המכוניות בלב העיר ירדה ב-28 אחוזים, ובשנת 2019 לא נהרג בה אף הולך רגל או רוכב אופניים.
6. סופר-בלוקים: כשהרחוב חוזר לאנשים, ברצלונה
ברצלונה מקבצת תשע שכונות לכדי סופר-בלוק אחד ומסיטה את התנועה לשוליים, כך שהרחובות הפנימיים הופכים למרחב להולכי רגל וירק. בסופר-בלוק סנט אנטוני ירדה רמת החנקן הדו-חמצני ב-25 אחוזים, וחוקרים מעריכים שפריסה מלאה בעיר תמנע מאות מקרי מוות בטרם עת בשנה.
7. העיר שבה יש יותר אופניים ממכוניות: קופנהגן
עשרות שנים של השקעה עקבית בשבילי אופניים מוגנים, גשרי אופניים ורמזורים מותאמים הפכו את האופניים לבחירה הטבעית בקופנהגן. כיום כ-49 אחוזים מהנסיעות בעיר מתבצעות באופניים, ובספירות במרכז כבר יש יותר אופניים ממכוניות.
8. העיר שהחליפה מכוניות באופניים: פריז
תחת ראשת העיר אן הידלגו סללה פריז יותר מ-1,000 קילומטרים של תשתית אופניים, הסירה נתיבי מכוניות והפכה את גדות הסן להולכי רגל. תוך חמש שנים הוכפל חלקם של האופניים, וכיום נוסעים במרכז פריז יותר באופניים (11.2 אחוזים) מאשר במכונית (4.3 אחוזים).
9. העיר שגירשה את המכוניות: פונטוודרה
בעיירה פונטוודרה שבספרד סגר ראש העיר את כל מרכז העיר ההיסטורי למכוניות עוברות כבר ב-1999, הפך אותו למרחב הולכי רגל וביטל חניות. התנועה במרכז צנחה ב-97 אחוזים, ומאז 2011 לא נהרג בעיר אף אדם בתאונת דרכים.
10. העיר שהמציאה תשלום חכם על עומס: סינגפור
סינגפור הייתה העיר הראשונה בעולם שהשיקה מערכת תמחור כבישים אלקטרונית ואוטומטית לחלוטין בשנת 1998. במקום אגרה אחידה, הנהגים מחויבים בזמן אמת לפי מידת העומס שהם יוצרים, עם מחירים שמשתנים לפי הכביש, השעה והתנועה. התנועה הנכנסת למרכז ירדה בכ-15 אחוזים, ומהירות הנסיעה בעורקים המרכזיים עלתה בכ-20 אחוזים.
11. מילאנו סגרה את הלב העתיק לפקקים: מילאנו
בשנת 2012 השיקה מילאנו את Area C, אגרת גודש שמכסה את מרכז העיר ההיסטורי, שם רוב כלי הרכב משלמים כדי להיכנס והמזהמים ביותר נחסמים לחלוטין. התנועה בתוך האזור ירדה ביותר מ-30 אחוזים בשנה הראשונה, ומספר כלי הרכב המזהמים ירד בכ-49 אחוזים. ההכנסות מוזרמות חזרה לתחבורה ציבורית ולאופניים.
12. כשעיר הרסה כביש מהיר וקיבלה נהר: סיאול
בשנת 2003 הרסה סיאול כביש מהיר עילי שנשא כ-169 אלף כלי רכב ביום, וחשפה מתחתיו נחל שהפך לפארק ארוך. למרות תחזיות שחורות על פקקים, התנועה פשוט התאדתה כשאנשים עברו לתחבורה ציבורית, וזיהום האוויר לאורך המסלול ירד בכ-35 אחוזים.
מקורות
citychangers.org · landscapeperformance.org · transportenvironment.org · itf-oecd.org · use.metropolis.org · tfl.gov.uk · fastcompany.com · bmcpublichealth.biomedcentral.com · momentummag.com · stateofgreen.com



